לקראת סיום המנדט הבריטי, החל היישוב היהודי בהערכות לקראת הכרזת המדינה. ב־ 10.3.1949 פרסם המטכ״ל תכנית הגנה שנקראה ״תכנית ד׳״. תכנית זו היוותה פקודה סופית לכל החטיבות של ארגון ה״הגנה״, ומטרתה היה לאחד ולחבר את כל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לרצף טריטוריאלי אחד, לקראת ה־ 15.5.1948, היום בו יעזבו הבריטים את הארץ, ושעל פי הערכתו של בן גוריון תחל הפלישה הערבית.
כחלק מתוכנית ד׳ הוטל על חטיבת אלכסנדרוני לכבוש את כפר סבא הערבית. כפר סבא הערבית היוותה איום בלתי פוסק לביטחון היישובים שבסביבה, עקב הטרדות אש הערבים על החקלאים היהודים שעבדו בשדות ובפרדסים הגובלים באדמות הכפר הערבי. נקודת השיא היתה ב־ 9.5.1948. כפר סבא היהודית הוטרדה באש כבדה ע״י הערבים, ובמהלכה קודמו שלושה משוריינים לבאר המים ביישוב ופוצצו אותה. מכיוון שההטרדות הלכו וגברו הוחלט במטה חטיבת אלכסנדרוני לכבוש את כפר סבא הערבית. מועד הפעולה נקבע ל־ 13.5.1948 (יום לפני הכרזת המדינה), על כן נקרא מבצע זה ״מבצע מדינה״. המשימה הופקדה בידי גדוד 33 של החטיבה.
כחלק מ״מבצע מדינה״ לכיבוש כפר סבא הערבית, כללה התוכנית חסימות כוחות סיוע אפשריים של שיריון ורגלים מהעיר קלקיליה והסביבה. כמו כן הוטל על כוחות המשמר להטריד את כפר טירה הגובל לכפר הס וזאת במטרה לגרום לפיצול הכוחות הערביים ובכך להפחית את הלחץ האפשרי על כפר סבא.
(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד גוש תל מונד, דניאלי, משה, 2003, סוגיות נבחרות ממלחמת העצמאות, קרב טירה, האוניברסיטה העברית ירושלים).
כפר סבא הערבית שכנה כ־ 2.5 ק״מ מצפון מזרח לעיר כפר סבא העברית, מצפון מזרח לה שכנה העיר הערבית קלקיליה, במרחק של 2 ק״מ, כפר זה היווה איום בלתי פוסק לביטחון הישובים העבריים בסביבה כאשר ערבים חמושים ולעיתים בסיוע של ״צבא הצלה״ היו מטרידים את היהודים אשר עבדו בשדות ובפרדסים שגבלו עם הכפר. הטרדות אלו הלכו וגברו והפכו מיום ליום לקטלניים יותר ויותר. מצב זה הפך לבלתי נסבל ועל כן הוחלט במטה חטיבת אלכסנדרוני לכבוש את כפר סבא הערבית. התאריך שנקבע הינו ה־ 13.5.1948 יום לפני הכרזת המדינה - ועל כך נקרא ״מבצע מדינה״.
הערכות החטיבה למבצע זו כללה מספר פעולות מקדימות, אשר כללו בין היתר איסוף מידע מודיעיני על כוחות האויב שבכפר, אמל״ח ומבנה השמירה. כמו כן בוצע סיור מפקדים כדי ללמוד טוב יותר את מערך האויב ובנוסף נערכו חבירת כוחות לערבים מקלקיליה ויישובי האזור.
ב־ 12.5.1948 בלילה יצאו מפקדי הפלוגות לסיור שמטרתו הייתה לעמוד ביתר פירוט על מערך האויב. מכך מגזרה תוכנית הפעולה שקבעה: פלוגה א׳ מגדוד א׳ מגדוד 33 תתקוף את הכפר מדרום וממערב . פלוגה ב׳ תציב חסימות לחסימה בפני כוח שריון וכוח רגלים מאזור קלקיליה. פלוגה נוספת מגדוד 33 תשמש כעתודה והפלוגה המסייעת תמקם מרגמות לחיפוי על הכוח התוקף.
עקב החשש מסיוע כוחות נוספים של ערבים משאר יישובי האזור לעזרת כפר סבא הערבית הועלתה צורך בביצוע הטרדה לעבר הכפר טירה ע״י כוחות מקומיים ובכך למנוע מערביי טירה לבוא לעזרת כפר סבא הערבית. ניתן לראות זאת מדו״ח פעולה שפורסם ע״י מפקד נפת גד:
״לפני כשעה נתקבלה מאג״מ הודעה דחופה לתקוף את כפר סבא הערבית ואת קלקיליה. בהתאם לכך התוכנית לפי המגמות:
א. התקפה לשם כיבוש כפר סבא הערבית.
ב. התבססות והמשך ההתקפה על קלקיליה.
ג. בו בזמן - הטרדה לשם פיצול כוחות האוייב.
התפקידים: פלוגה 33 תתקוף את כפר סבא, אלכ/גד את טירה״
(מתוך: גרשון ריבלין, צבי סיני (עורכים). חטיבת אלכסנדרוני 1947-1949. הוצאת מערכות).
שעת האפס נקבעה תחילה ל־ 13.5.1948 בלילה אך מאוחר יותר הוחלט לסטות מן התוכנית המקומית ולהקדים את ההתקפה לאור היום, שהתקיימה בסופו של דבר בשעות הצהריים של יום 13.5.1948. הקדמת שעת האפס לשעות הצהריים משמעותה הקדמת שעת ההטרדה על טירה גם לשעה זו.
(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד גוש תל מונד, דניאלי, משה, 2003, סוגיות נבחרות ממלחמת העצמאות, קרב טירה, האוניברסיטה העברית ירושלים).
ב־ 7.11.1947 כאשר התברר שתפרוץ מלחמה, ארגון ה״הגנה״ פרסם פקודת ארגון אשר היוותה את הצעד הראשון לבניית צה״ל. פקודה זו הביאה לארגון מידי של הפלמ״ח ושל כוחות חיל השדה של ארגון ה״הגנה״, ופלוגות השדה למסגרת של 5 חטיבות.
חטיבת אלכסנדרוני קיבלה את האחריות על אזור מרחב התיכון החולש מזיכרון יעקב ועד רמת גן. כאשר מרחב זה חולק לארבע נפות: שומרון (נפתלי), עמק חפר (גד), השרון (אשר) וירקון (העין). כמו כן החטיבה כללה החל מפברואר 1948 ארבעה גדודי חי״ר 31, 32, 33, 34, שהוקמו מפלוגות החי״ש שהיו בכל נפה.
נפת עמק חפר (גד) כללה את כל האזור מכפר ויתקין ועד רעננה ועם הזמן חולקה לשניים נפת נתניה שבראשה עמד מרדכי אלקיים ונפת אבן יהודה וגוש תל מונד שבראשה עמד אליהו רוטמן אורן.
בכל מושב היה כוח מגוייס שנקרא פל״מ שהורכב ממתנדבים שגויסו לפי הצורך. כוח זה היה כפוף לנפה האזורית כאשר פקודות לפעולה הגיעו מהחטיבה דרך הנפה למפקדים האזוריים ולפל״מים.
(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד גוש תל מונד, דניאלי, משה, 2003, סוגיות נבחרות ממלחמת העצמאות, קרב טירה, האוניברסיטה העברית ירושלים).
כפר הס נמצאת צפונית מערבית לטירה במרחק של 1.5 ק״מ לערך. במרחק של 600 מ׳ מכפר הס וכיוון טירה ישנה חורשת אקליפטוסים אשר מצויה על גבעה, שממנה אפשר לחלוש על טירה. חורשה זו היוותה את נקודת הערכות והחיפוי על הכוח. למרגלות הגבעה לכיוון טירה היה שדה צברים שהיווה סבך ומכשול לפאתי טירה.
בתאריך ה־ 13.5.1948 בשעה 02:40 לאחר דיון מטה במפקדת החטיבה, בדבר ״מבצע מדינה״ והשלכותיו על פעילות הנפה, מגיעה פקודה ״לצרף ממחלקות העתודה והפל״מים 3-4 מחלקות ולצאת להטריד את טירה״. (מתוך: ארכיון צה״ל , תיק 15-2315/1950, דו״ח פעולת טירה 13.5.48).
הערכה ליציאה הייתה 04:00. עקב לוחות זמנים קצרים מיד הוכן בבניית כוח הכולל את הפל״מים של עין ורד, כפר הס ובני דרור. בנוסף לכוח זה הצטרף כוח נוסף של חטיבת אלכסנדרוני מכפר ויתקין ואבן יהודה, סה״כ עשר כיתות שמהם הרכיבו שלוש מחלקות. מ״פ הפעולה היה אברהם ברצקי (טופיק) מאבן יהודה.
הכוח המגויס של הנפה מנה שלוש מחלקות. מחלקה ראשונה חנתה בתל מונד, מחלקה שניה חנתה בחציה בכפר יונה ובחציה בגאולים. המחלקה השלישית (בלתי מאומנת) הייתה מפוצלת לתפקידי הבטחת במשקי עמק חפר. על פי הדוחות סיימו היחידות להערך בשעה 05:30 הכוח רוכז בחורשה בכפר הס עד לקבלת פקודת תנועה לעבר כפר טירה בשעה 09:30.
(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד גוש תל מונד, דניאלי, משה, 2003, סוגיות נבחרות ממלחמת העצמאות, קרב טירה, האוניברסיטה העברית ירושלים).
את מהלך קרב טירה אפשר לחלק לשני שלבים עיקריים: שלב א׳ הינו שלב הגעה והתמקמות בחורשת האקליפטוסים ושלב ב׳ המשך התקדמות מחלקת החוד לכיוון טירה ונפילה למארב הערבים.
שלב א׳: - בשעה 09:30 התקבלה הוראת יציאה לכיוון טירה, שלושת המחלקות החלו לנוע מכיוון החורשה בכפר הס בשורה עורפית בין הכרמים והשדות אל רכס הגבעה בה נמצאת חורשת האקליפטוסים. את מחלקת החוד שהורכבה מאנשי כפר הס הוביל מיכאל שביט (מנדה) שהיה המ״מ. בשעה 11:20 התקבל דיווח מתצפית הבריכה של כפר הס שמחלקת החוד הגיעה לחורשת האקליפטוסים.
שתי המחלקות האחרות התמקמו אף הם עפ״י דיווח זה לאחר כעשר דקות. עם הגעת מחלקת החוד לחורשת האקליפטוסים הציב המ״מ שני רגמים על הרכס וכל חיילי המחלקה התפרסו בשטח התחפרו והתמקמו, ואחריהם גם שתי המחלקות הנוספות. המטרה בשלב זה היתה להתמקם ובקבלת פקודה לירות על הכפר. מנקודה זו ניתן היה לראות את כל כפר טירה והתחושה היתה כי הכפר שקט ואין בו תנועה.
בשלב זה ע״פ העדויות נפלט כדור מאחד הנשקים של הכוח. פליטה זו לא גררה ירי חזרה לעבר הכוח דבר שחיזק את התחושה כי הכפר לא מוגן.
שלב ב׳: משהתקבל הרושם כי הכפר ריק ולא מוגן, ניתנה הוראה למחלקת החוד להמשיך ולהתקדם באותו מבנה לעבר הצברים ומטעי הזיתים שבפאתי טירה. שלושת הכיתות של מחלקת החוד החלו בתנועה לעבר טירה כאשר כיתות כפר הס ועין ורד כשני אגפים קדמיים וכיתות בני דרור כבסיס מרכזי ומאסף מאחריהם שתי המחלקות והאחרות נותרו מאחור בחורשת האקליפטוסים בהמתנה.
תוך כדי התקדמות של כיתות החוד וכאש רק הגיעו למרחק של 200 מ׳ מטירה, נפתחה לפתע אש חזקה על הכוח מהחזית והאגפים מנשק קל ואוטומטי. מרגע זה הקרב יוצא מכלל שליטה מספר רב של לוחמים נפצע ואף נהרג, ואלו שנשארו בחיים מחד לא יכלו לזוז עקב מטר האש החזק ומאידך ניסו לחלץ את הפצועים מהשטח.
בראיון מאוחר תיאר מיכאל שביט (מנדה) המ״מ את שנעשה מנקודת ראייתו: ״התקדמנו אולי 50 מ׳ ואז נפתחה אש מלפנים ומימן. ראיתי חברים שלי משני הצדדים נהרגים ונפצעים. היו צעקות מכל הצדדים , היה חם מאד, היו ברחשים באוויר ואז כל אחד תפס פצוע והתחיל למשוך אותו אחורנית… שלושת המ״כים שלי נהרגו״.
נסיגת הכוחות חזרה לכפר הס הייתה בתחילה יוזמה עצמית של חלק מהלוחמים. חלק מהלוחמים הצליחו לפנות את הפצועים לחורשת האקליפטוסים ולחזור ולסייע לפצועים נוספים.
הקרב הסתיים לקראת שעות הערב כאשר כוחותינו נסוגו חזרה לכפר הס. בשטח הושארו פצועים והרוגים שלא ניתן היה לפנותם עקב האש הכבדה. ניסיונות נוספים לסרוק את השטח לא הניבו פרי, גם לאחר שלושה ימים כאשר הצלב האדום נדרש לסייע בחיפוש אחר ההרוגים, הוא נתקל בהתנגדות ערבית.
במהלך הקרב נהרגו 24 לוחמים, 4 לוחמים נעדרים עד היום ונפצעו רבים.
(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד גוש תל מונד, דניאלי, משה, 2003, סוגיות נבחרות ממלחמת העצמאות, קרב טירה, האוניברסיטה העברית ירושלים).
בורלק ישראל, כפר הס
בריא יעקב, עין ורד
גוטמן חיים עמנואל, בני דרור
דוידוביץ יצחק, בני דרור
הופנברג חיים מאיר, משמר השרון
ויינשטיין עזרא, תל יצחק
וייסמן מרדכי, עין ורד
ולדמן צבי, כפר הס
חסיד צבי
יגנטינסקי עמירם, כפר הס , נעדר
כהן פנחס, עין ורד, נעדר
כרמלי בנימין
ליטוין זאב, בני דרור
ליפין יצחק, כפר ותקין
נוטי צבי אברהם, נתניה
פיטל ראובן, כפר הס - נעדר
פיינשטיין צבי, תל יצחק
פרידלר אריה, תל יצחק
קופרמינץ יחזקאל
קנטור שרגא, אבן יהודה
קפלן משה, אבן יהודה
קרסל יחיאל מיכאל, כפר הס - נעדר
שפירא יעקב, בני דרור
בקנשטיין יעקב, כפר הס - נהרג יום לאחר הקרב