שלושה כלי מאור ששימשו למאור בעוצמות שונות לפנים הבית ומחוצה לו:

העששית נקראה גם ״נפטא״ או ״לאמפה״.

בחלקה התחתון היה מיכל בעל פיה קטנה. את פקק הפיה היו מסובבים ושופכים בזהירות נפט לתוך המיכל.

לאחר מכן הסיטו את מעטה הזכוכית העגול, קירבו גפרור דולק לפתיל שהיה בתחתית המתקן ומדליקים. הפתיל היה מגיע בתחתיתו עד לפנים המיכל עם הנפט, נספג בנפט וכך היה בוער.

כדי לשלוט בעוצמת התאורה, נהגו לסובב את הכפתור ואז כשהפתיל היה עולה למעלה, האור היה מתחזק, ולהיפך.

פנס רוח פעל בדרך דומה ושימש לתאורה מחוץ לבית וניתן היה להתסובב איתו להאיר את הדרך.

״לוקס״ היה מתקן תאורה עוצמתי יותר, שבתוכו היתה מעין גרב ארוגה.

היו מנפחים כמו בפרימוס ומדליקים את הגרב. האור היה חזק במיוחד, הרבה יותר מהעששית ופנס הרוח.

הלוקס פעל על נפט או בנזין ושימש גם את הדייגים - בכל סירת דיג היה לוקס כדי להאיר ולמשוך את הדיג בדיג לילי. כמו כן, שימש בסוכות לממכר אבטיחים ובשווקים.

לילדים היה תפקיד מיוחד - לנקות פעם בשבוע את העשיית עם נייר עיתון מבפנים ולאורה היו עושים את שיעורי הבית

אתר נוסטלגיה ישראלית, אסא ברטוב