ארגז הקרח היה מעין ארונית, שנועדה לשמר את המזון טרם הגעת המקרר החשמלי.
את הקרח רכשו ממוכר הקרח.
ניתן היה לרכוש בלוק שלם/חצי/שליש.
בארגז הקרח היו שלושה תאים:
1. תא עליון - אליו הוכנס בלוק הקרח
2. תא אמצעי - בו נשמר המזון
3. תא תחתון - אליו נקוו ונאספו במגירה מיוחדת המים שנמסו.
את הקרח היו נושאים באמצעות מלקחיים מיוחדים חדים עם ידית עץ בראשם. מוכר הקרח היה מייצר בעזרת דקר שני שקעים בצידי הבלוק כדי לנעוץ בהם את המלקחיים ולהעביר לקונה.
ידית לקרח לנשיאה עד הבית היתה רק לבעלי אמצעים. רב המשפחות היו מביאות שק יוטה או מגבת כדי לשאת את הבלוק הקר, הכבד והכואב.
בימי החג היה צורך ברכישת תלושים מבעוד מועד ולגשת למוכר הדגים שאפסן את הבלוקים אצלו למשך כל ימות החג.
בתל מונד, משרת מוכר הקרח (כשאר המשרות כגון מוכר העיתונים, הלחם והחלב) היתה נחשקת ובכל ישוב היה אחד שזכה!
