ב־ 5.4.1953 נרצחו החיילים, יצחק ליכטנברג מכפר הס ובנימין נוטמן מתל מונד, בטיילים בחצות מכפר הס לתל מונד.
שני הצעירים בילו את הלילה האחרון של חג הפסח אצל קרוביהם בכפר הס. סמוך לחצות יצאו ברגל לתל מונד, מקום מגורי משפחותיהם, יחד איתם הלך חיים קוסקא שנפצע. הם הלכו בכביש העובר בין הפרדסים, כ־ 300 מ' לפני תל מונד הגיחו לקראתם 2 ערבים ופתחו עליהם באש. בנימין נוטמן ויצחק ליכטנברג נפגעו ונפלו במקום. קוסקא שנפצע ברגלו זחל בשארית כוחותיו לבית אביגיל וויצמן, החובשת של תל מונד. היא חבשה את פצעיו והזעיקה את כוחות הבטחון.
עקבות המרצחים הובילו לקלקיליה.
ב־ 12.6.1953 נרצחו שושנה (רוזה) הלפמן ובעלה צבי בחדירת יחידת מסתננים, לכפר הס.
יחידת המסתננים חדרה לכפר הס בשעה 01:00 אחר חצות והתקרבו לבית משפחת הלפמן שליד בריכת הכפר על הגבעה וזרקו רימון לכיוון החלון. רשת החלון העיפה את הרימון מחוץ לבית והוא התפוצץ מחוץ לבית. מיד לאחר מכן התקרבו התוקפים לבית, ובתת מקלעים ירו פנימה והרגו את שושנה הלפמן במקום ובעלה צבי נפצע קשה ונפטר לאחר מכן מפצעיו.
בשעות הלילה ב־ 15.12.1956 נרעדה תל מונד ע"י פיצוץ עצום. מחבלים חדרו אל וילת משפחת זיו בתל מונד ופוצצו את הבית, בפיצוץ נהרג שמעון ויג ז"ל שהיה הגנן והשומר במקום.
כך תיאר אליעזר אסתרין את הפיצוץ: "אחד הלילות, בסוף שנת 1956 כשבתי הייתה כבר במיטה ואני ישבתי לידה ושנינו היינו שקועים בסיפור שסיפרתי לה, לפתע נרעדנו ע"י פיצוץ עצום, השמשות בחלונות כמעט ונופצו, הדלתות נפתחות והנברשות התחילו להתנועע כאילו עמדו ליפול על ראשינו. ברגע הראשון לא הבנו מה קרה. היינו בטוחים שרעידת אדמה הרעידה את מנוחתנו. פעם הייתה רעידת אדמה, אבל בצורה חלשה מאד. מיד הוצאתי את בתי מהמיטה, הלבשתיה ועמדתי לצאת עמה החוצה. כולם עשו כמוני, וכמעט רוב השכנים היו מחוץ לבתיהם, שואלים זה את זה ואין אף איש שידע מה קרה. לבסוף הגיעו שומרים אחדים, אשר הודיענו שקרה משהו בחווילת זיו. לא ברור אם הייתה בפיצוץ יד מחבלים או בלוני גז, יותר מאוחר התברר הכול".
מתוך: ארכיון לתעוד גוש תל מונד - כתבי אסתרין עמ' 251.