מספר אסא ברטוב ממושב חרות:
לעיתים, בעלי הפרות החולבות, היו מוהלים את החלב בכמות קטנה של מים.
במחלבה היה כד כללי גדול, אליו שפכו החולבים אתהחלב שלהם.
בין המחלבות נהג לעבור פקח - אם שפכו טרם הגעת הפקח - "אשריהם" כי אי אפשר לדעת אם ומי מהל.
העניין הוא - שלא ידעו מתי יגיע הפקח!.... עם המדיד.
כאשר הגיע הפקח, נהג להכניס לכד הגדול מדיד ולפתע - הפלא ופלא - מד השוחן צנח!
החבר שנתפס במעשה הרמאות (שמהל את החלב במים), נקנס ומיד אץ רץ להודיע לחבריו שהפקח הגיע למושב.
וכשהיה הפקח מגיע, היו החולבים שופעים סיפורים ותירוצים:
דווקא היום הפרה בעטה בדלי
היום הפרה לא הרגישה טוב ולא נתנה חלב או שחלבה לא היה איכותי