ביום שישי י״ח בתמוז 26.7.1929, אחר חמישה שבועות של מבצע הבאת הפאולרים, התחיל החריש הראשון.
כך נכתב על החריש הראשון:
״להבי המחרשות הארוכים, שהוסעו בכוח ה״פאולרים״, העמיקו מעניתם, חרוש ועבור מזרחה בשפלה ולגבעה, והפכו קרקע בתולה, שעמדה שוממה מאות בשנים, לתלמי שדה״. (מתוך כתבי אליעזר אסתרין)
האדמה העקורה ורגביה המפוררים הבהיקו באור החמה וריח של אדמה טרייה וחדשה התפשט בחלל. הפאולרים רעשו במלוא קיטורם, והמחרשות פילחו ללא הפוגה בלב האדמה הנוקשה.
הרגבים הנזרקים לעברים נתגבבו טורים טורים ונרקמו כפסיפס על פני יריעת השטח. המראה יצק בעובדים שכרון של מאבק עם המכשולים.
זה היה היום הגדול ביותר בתולדות המקום שייקרא לאחר מכן ״תל מונד״. זהו יום הולדתה של תל מונד - יום הששי בו החל החריש הראשון.
בעיתון ״דבר״ מיום שני כ״א בתמוז תרפ״ט 29.7.1929 הופיעה הידיעה החשובה על החריש הראשון בכותרת ״חרישה ראשונה על אדמת מלצ׳ט״: ״ביום ו׳ י״ח בתמוז תרפ״ט 26.7.1929 הוחגה התחלת העבודה על אדמת מטעי א״י, בסביבות טול כרם. נכחו: קסטילנסקי, יחיאל וייצמן, בטי נעמני, ב׳ כהן ועוד. הוחל בחרישה עמוקה של 1,000 דונם בטרקטורים גדולים שהובאו לשם מחו״ל״.