הגשת הצעת חלוקת שטח גוש תל מונד לשתי רשויות לוותה במחלוקות, ומו״מ משפטי אורך על מנת להגיע להסכמה על חלוקת הרכוש והשטח: בסוגיה זו התפתח כאן מאבק כאשר כל אחד מן הצדדים ניסה לצאת כמה שיותר ״מורווח״ מחלוקת הרכוש והשטחים באזור. עקב המחלוקות הרבות בסופו של דבר הוגשו שתי הצעות לחלוקה למינהל המחוזי של משרד הפנים.
מאבקי הרכוש והשטח נמשכו זמן רב, וספיחים של מאבקים אלה גם התגלו במהלך השנים אחרי הפרדת הרשויות.
בסופו של דבר שר הפנים רוקח הכריז על כינונה של המועצה המקומית תל מונד בתאריך 10.6.54.
כל תהליך הפרדת הרשויות לווה בתככים ומאבקים אישיים בין דמויות מרכזיות אשר מילאו תפקידים שונים כנציגי ציבור. בנוסף לכך מוסדות שונים ורבים היו מעורבים בנושא: ועד הפועל של ההסתדרות, מועצת הפועלים, מרכז מפא״י, משרד הפנים, המרכז החקלאי, ועוד; כאשר לעתים היו ניגודי אינטרסים בין הארגונים השונים בסוגיה הנידונה, ואין ספק כי נקודה זו לא תרמה להפרדה ״תקינה״ של הרשויות. המאבקים הבין אישיים וניגודי האינטרסים הבין ארגוניים תרמו לכך שגם לאחר ההפרדה נמשכו סכסוכים שונים על סוגיות מנהליות שונות בחיי גוש תל מונד.
עם בואן של העליות הגדולות בשנים 1949 - 1952 השתנו לחלוטין פני הגוש, וכמו כן היחס המספרי בין תושבי המושבים ותושבי תל מונד. הוקמה מעברה גדולה מאד בתל מונד (באזור שכונת וולפסון דהיום) והיישוב קלט אלפי עולים ללא הכנה מוקדמת. היחס המספרי בין תושבי המושבים ותושבי ה״שיכונים״ השתנה לאין היכר: בשנת 1949 היחס עמד על 2/3 תושבי המושבים ו־1/3 תושבי תל מונד וכפר זיו, ואילו בחודש אפריל 1952 יחס זה עמד כעת על 60 אחוזים תושבי השיכונים ו־37 אחוזים תושבי המושבים.
שינוי מהותי זה בהרכב אוכלוסיית המועצה גרם למספר שינויים ומחלוקות, בין השאר:
1. בתחום החברתי והכלכלי: קליטת אוכלוסיית העולים החדשים בעלת קודים תרבותיים וחברתיים שונים לאילו של אוכלוסיית הגוש עד או מחד, ומאידך נושאת מצוקה כלכלית ממשית, גרמה לזעזוע ולערעור מערך היחסים בין אנשי המושבים ואנשי השיכונים.
2. חששות אנשי המושבים לכניסת ״אידיאולוגיות זרות״ לגוש: חלק לא מבוטל של אנשי השיכונים דגלו בעבודה בתחום המסחר ופיתוח של אפשרות לקיום של תעשיות זעירות ובתי מלאכה. בעיני אנשי המושבים גישה זו היוותה איום וסיכון לאורח חייהם השיתופי, ולא זו בלבד אלא שאנשי השיכונים תבעו כי פיתוח של מסחר ותעשייה יש להיעשות ע״י המועצה האזורית, הממונה על כך בתוקף חוק.
3. בתחום גביית המסים: גידול האוכלוסייה ואי יכולת תשלום מסים של חלק לא מבוטל מאוכלוסיית השיכונים הביאה לערעור תפקוד המועצה בתחום מתן שירותים לשיכונים. למושבים מנגנון מסודר, מאורגן ובעל סמכות לצורך גביית מסים מן התושבים. לועדים המקומיים של השיכונים לא הייתה סמכות ממשית לצורך גביית המסים וכמו כן מצבם הכלכלי של תושבי השיכונים היה נחות בצורה משמעותית לעומת מצבם של אנשי המושבים. למרות עובדה זו אנשי השיכונים, באמצעות נציגיהם במועצה, טענו כי החוק המוניציפלי קובע (ע״פ פרשנותם כפי שהוזכרה לעיל) כי המועצה האזורית אמורה לשאת בהוצאות המוניציפליות של החלק ה״לא מושבי״ הנכלל במועצה.
הבדלים אלה נתנו את אותותיהם בחיים היומיומיים של אנשי הגוש בכל תחומי החיים, החל מכמות וגיוון של הספקת מזון של המושבים לעומת השיכונים, דרך בעיות בהספקת המים חמורות לשיכונים, ועד למחלוקות בנושא חינוך הילדים. נושא החינוך היווה נקודה מאד רגישה במחלוקות בין השיכונים למושבים, ניתן לציין לדוגמה כי לא היה קיים בי״ס דתי בתל מונד עד לבואן של העליות ההמוניות. עקב הצורך של האוכלוסייה במסגרת חינוכית דתית הוקם צריף אשר שימש כבי״ס דתי. התנאים בבי״ס זה לעומת בי״ס הממלכתי הכללי היו נחותים למדי, וכאמור זה גרם למחלוקות נוספות.
הגשת הצעת חלוקת שטח גוש תל מונד לשתי רשויות לוותה במחלוקות, ומו״מ משפטי אורך על מנת להגיע להסכמה על חלוקת הרכוש והשטח: בסוגיה זו התפתח כאן מאבק כאשר כל אחד מן הצדדים ניסה לצאת כמה שיותר ״מורווח״ מחלוקת הרכוש והשטחים באזור. עקב המחלוקות הרבות בסופו של דבר הוגשו שתי הצעות לחלוקה למינהל המחוזי של משרד הפנים.
מאבקי הרכוש והשטח נמשכו זמן רב, וספיחים של מאבקים אלה גם התגלו במהלך השנים אחרי הפרדת הרשויות.
בסופו של דבר שר הפנים רוקח הכריז על כינונה של המועצה המקומית תל מונד בתאריך 10.6.54.
כל תהליך הפרדת הרשויות לווה בתככים ומאבקים אישיים בין דמויות מרכזיות אשר מילאו תפקידים שונים כנציגי ציבור. בנוסף לכך מוסדות שונים ורבים היו מעורבים בנושא: ועד הפועל של ההסתדרות, מועצת הפועלים, מרכז מפא״י, משרד הפנים, המרכז החקלאי, ועוד; כאשר לעתים היו ניגודי אינטרסים בין הארגונים השונים בסוגיה הנידונה, ואין ספק כי נקודה זו לא תרמה להפרדה ״תקינה״ של הרשויות. המאבקים הבין אישיים וניגודי האינטרסים הבין ארגוניים תרמו לכך שגם לאחר ההפרדה נמשכו סכסוכים שונים על סוגיות מנהליות שונות בחיי גוש תל מונד. אחת מתוצאותיה הבולטות של הפרדה כואבת זו הייתה ההפרדה של בי״ס הממלכתי של תל מונד לשני בתי ספר נפרדים באותו שטח בשנת 1959. הפרדת בתי הספר הינה אחת מן התוצאות הבעייתיות ביותר שבאו בעקבות הפרדת הרשויות.
ביטוי נוסף למאבקים שלאחר הפרדה היה מיקום משרדי המועצה המקומית החדשה. המועצה המקומית דרשה שני חדרים בתוך מבנה המועצה האזורית, אך זו סירבה. רק לאחר התערבותו של מנהל המחוז במשרד הפנים הוקצבו למועצה המקומית שני חדרים במבנה המועצה האזורית.
למרות כל הנאמר לעיל, הפרדת הרשויות תרמה בעיקר בכך שתושבי תל מונד והשכונות יכלו להתחיל לפתח את יישובם ולנהל את ענייניהם בעצמם, וכמובן שיחררה את המועצה האזורית מעול הטיפול בתל מונד, אשר ככל הנראה לא היו מוכנים ובנויים לכך.
מתוך: ארכיון המוזיאון לתעוד גוש תל מונד: בר-אברהם, רונן, 1996, הפילוג בשלטון המקומי בגוש תל מונד בשנות ה- 50 - סמנריון בלימודי א״י, מכללת בית ברל